בשבוע הראשון כסטודנטים במרכז הבינתחומי, הכרנו בחור צעיר בעל סיפור מרתק שהיגר יחד עם אביו לישראל מאריתאה ושהייה כשנתיים במחנה בדרום הארץ. למרות הקשיים החליט הצעיר ללמוד תואר ראשון במנהל עסקים - הוא הצליח לקבל מלגה מלאה על בסיס רקע סוציו-אקונומי ואף גייס מעט כסף לדירת חצי חדר זעירה בדרום תל אביב שבה גר עם אביו.

​

הרגשנו שהבחור זקוק סיוע, תוך מתן דגש על העובדה שאכפת לנו שילמד בסביבה ראויה ושירגיש בנח לפנות אלינו בכל דבר שיצטרך. לשמחתנו הוא ביקש בנימוס אם נוכל לעזור לו בהשגת חפצים בסיסיים כגון מיטה, תנור חימום, מקרר ועוד. העלנו פוסטים אישיים לפייסבוק על חבר שישמח לעזרה וקיווינו לטוב. בבוקר, קיבלנו עשרות רבות של הצעות מאנשים להירתם ולעזור. השגנו רכב ונגרר ויצאנו לאסוף ולספק את הציוד. 
 
המחשבה שכך סטודנט היה אמור לחיות את חייו העיקה עלינו, שאלנו את עצמנו מה הסיכוי שנתקלנו באדם אחד אשר סובל מבעיה שכזו? הלכנו למדור מלגות ויצאנו לבדוק את הנתונים בשטח. גילינו שרק במרכז הבינתחומי שבו לומדים כ-8000 סטודנטים, מתוכם כ-10% לומדים על בסיס מלגה סוציו-אקונומית, ומהם מאות במצבים מורכבים בדיוק כמו הבחור המקסים שפגשנו. המלגה אכן מאפשרת לימודים אקדמאים, אך היא אינה מספקת מענה מלא למציאות הכלכלית ויוצרת מציאות בה סטודנטים לא לומדים בראש שקט וחווים קשיים רבים ביחס לחבריהם בספסל הלימודים.
 
החלטנו להקים ארגון המורכב מסטודנטים שיתנדבו בתמורה לשעות מלגה להנגיש ציוד בסיסי למחייה וללימודים לסטודנטים אשר זכאים למלגה סוציו-אקונומית וזאת במטרה לצמצם פערים חברתיים, לייצר שוויון הזדמנויות בין סטודנטים וכך לאפשר לאותם סטודנטים ללמוד ולחיות בראש מורם ולדהור קדימה לעבר השאיפות שלהם.
 
החלטנו לקרוא לילד בשמו – Givit. השגנו עגלה, גייסנו מעט כסף, פרסמנו ברחבי הקמפוס ולאט לאט הגיעו עוד ועוד בקשות של סטודנטים שזקוקים לעזרה ורצונות של סטודנטים לקחת חלק בתכנית. Givit צברה תאוצה וצמחה, זכתה לכיסוי תקשורתי ובהמשך הדרך אף זכתה בפרס סטודנטים יוצאי דופן מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית ובמסגרת זו קיבלנו את ההזדמנות לספר על Givit בכנסת ישראל.
 
סיימנו שנת פעילות חמישית עם 70 מתנדבים פעילים, קרוב למאה סטודנטים נתמכים ומאות פריטים שנמסרו עד כה. היום Givit מתחילה שנה שישית עם עוד הרבה עשייה בדרך ליצירת מציאות טובה יותר.